ארטימדיה ישראל

25 באוקטובר 2016

סוף עידן סרטוני החתולים

האתרים בישראל השכילו לקרוא את המפה, התעוררו ויצאו למלחמה על חייהם, דרך תוכנית פעולה הכוללת הכנסת טכנולוגיות ויכולות מתקדמות


המושג "מרחץ דמים" קיבל בשבוע האחרון משמעות חדשה, בהתייחסות לשוק המדיה בעולם, המצוי עפ"י חלק מהתחזיות במצב קשה- גוגל ופייסבוק שואבות כ-85% מתקציבי הפרסום אליהן ועל הדרך גורפות גם הכנסות ענק על תוכן, בעוד יצרני התוכן עצמם נותרים עם הפירורים בלבד.

כך נוצר מצב אבסורדי, שדווקא כאשר שוק המדיה הגיע לנקודת המפנה וההשקעה בדיגיטל עולה הבמדיות האחרות, אתרי התוכן הולכים ומתרוקנים מהכנסות. דווקא כאשר הגיעה שעתם הגדולה, אתרי התוכן מוצאים עצמם מחוץ למשחק והצפי מדבר על כך שתוכן אמיתי המיוצר ע"י יצרני תוכן איכותיים, יוחלף בתוכן גולשים, או בשמו השני "סרטוני חתולים".

6 בספטמבר 2016

לקחים מריו: כשהאירועים בשידור חי עושים צעד אל עבר הצפייה הישירה

סאפנה מאחשווארי מהניו יורק טיימס בתובנות על דפוסי הצפייה באולימפיאדת ריו 2016 ועל עתיד הצפיה הישירה בדיגיטל. 

הנה תרגום הכתבה: 


בעידן של התנתקות משירותי צפייה בכבלים ושל גידול בשירותי הצפייה הישירה, לרשתות הטלוויזיה ולמפרסמים המבקשים למשוך צופים נותר דבר אחד קבוע באמתחתם: אירועים בשידור חי.
מיליוני אמריקאים ממשיכים לנהור בהמוניהם אל עבר מסכי הטלוויזיה בשעות הפריים-טיים כדי לצפות במופעי בידור ראוותניים כמו המשחקים האולימפיים, הסופרבול או טקס פרסי האקדמיה (האוסקר) בעת התרחשותם. אולם כיום, אפילו אותם אירועים בשידור חי עושים את דרכם אל עבר פלטפורמות הצפייה הישירה, ומפרסמים תוהים ומחפשים פתרונות  כיצד להגיע גם אל אותם הצופים. 

29 בפברואר 2016

ארטימדיה וזכיינית ערוץ 2 רשת חתמו על הסכם שיתוף פעולה

"רשת" תאפשר למפרסמים לרכוש קהלים מפולחים בתכני הווידאו המשודרים על ידה באתר ובאפליקציה

חברת ארטימדיה (artimedia), מובילה בפיתוח טכנולוגיות פרסום מתקדמות בווידאו, וזכיינית הטלוויזיה "רשת", המפעילה את אתר reshet.tv ואת אפליקציית "רשת" המשדרים את מותגי התוכן הטלוויזיוניים המובילים והאהובים בישראל, מודיעות על שיתוף פעולה במסגרתו מלאי הווידאו של אתר "רשת" בדסקטופ ובמובייל ינוהל ויימכר אוטומטית באמצעות הפלטפורמה הפרוגרמטית של ארטימדיה.

19 בינואר 2016

תחזיות לתעשיית הווידאו ב-2016

האנליסט וויל ריצ'מונד מאתר  VideoNuzeהציג השבוע את התחזיות המובילות בתחום הווידאו לשנת 2016. קבלו את תרגום הפודקאסט שלו ושל שותפו קולין דיקסון המספקים 4 תחזיות גדולות ו-4 טרנדים בהסתכלות על השוק האמריקאי והבריטי בשנה הקרובה: 
  1. המחסור בדאטה מתחיל להיות בעייתי עבור ספקיות הטלוויזיה בתשלום – ספקיות הטלוויזיה בתחום הפרימיום יהיו חייבות להתחבר לדאטה. לחברות כגון נטפליקס והולו ולשירותי תוכן וידאו אינטרנטי כדוגמתן, יש מידע מסוגים שונים שאינו נמצא בידי חברות הטלוויזיה. בעולמות האונליין יש הרבה יותר דאטה וזה מייצר מוטיבציה אדירה עבור חברות הטלוויזיה להביא את תכניהן לפלטפורמות של VOD אינטרנטי/טלוויזיה-בכל-מקום כדי שגם להן תהיה גישה למידע עם יכולת מעקב אחר נתוני הצריכה של היוזרים.
  2. הפוזיציה של אמזון בתחום הווידאו ממשיכה להתחזק – לאמזון יש הרבה מרכיבים חיוניים כדי להפוך לאחד משחקני הווידאו החזקים בשוק. בשנה האחרונה החברה הציגה התקדמות מרשימה עם שותפי  סטרימינג בתחום ה-SVOD בממירי הפייר (Amazon Fire TV) ובתחום היצירה המקורית בזכות הפקות זוכות פרסים כדוגמת מוצרט בג'ונגל. 38% מכלל משקי הבית בארה"ב מחוברים לשירות הפריים של אמזון וזה המנוע שיסייע לה לדעת מה אנשים אוהבים וצורכים ובהמשך גם במה הם צופים.
  3. עליה בשימושיות של טלוויזיות חכמותממוצע דקות צפייה חודשיות בתוכן המשודר על-גבי האינטרנט בטלוויזיות חכמות עלה משמעותית ב-2015. חיבור לשירותי SVOD (VOD למנויים בתשלום) כבר קיים ביותר מ-50% מהבתים. כל הבעיות שהיו פעם עם חיבור הטלוויזיה לאינטרנט הולכות ונפתרות, בעיקר בזכות האפשרות להתחבר לרשתות Wi-Fi. מדהים באיזו מהירות נוצרה הטרנספורמציה מהפקת קטעי וידאו קצרים שיועדו לצפייה בדסקטופ להפקת תכנים ארוכים (long form) שמתאימים לצפייה במכשירי הטלוויזיה.
  4. למרות תופעת "חותכי הכבלים" ספקיות הכבלים הולכות לסיים את השנה עם תוצאות טובות. בשל לחץ משירותי OTT מתחרים (כדוגמת נטפליקס), לחברות הכבלים יש שירותי וידאו וברודבנד טובים מבעבר והן חותרות לתת למנויים שלהן אלטרנטיבה ראויה. כתוצאה מכך פחות צרכנים התנתקו משירותיהן והפגיעה הדרמטית שהיתה לפני שנתיים נעצרה.
       טרנדים:
  • ערוצים ליניארים חדשים לצפייה באינטרנט כדוגמת פלוטו TV - יש בזה הגיון ושימושיות, יש עדיין צורך להתחבר למשהו ופשוט לתת לו לרוץ ברקע. כמובן שזה צריך להגיע בצורה מותאמת ליוזר, עם פלייליסטים ומבוסס העדפות.
  • עלייה בשירותי SVOD של רשתות טלוויזיהCBS ו-וורנר הודיעו לאחרונה שהן בוחנות השקת גרסת אונליין של CW Network לצפייה בתשלום. גם רשתות נוספות צפויות לפתוח בשנה הקרובה שירותי צפייה בתשלום לפי דרישה.
  • לייב סינק אונליין – בשידור אונליין יש דיליי חמור לעומת הטלוויזיה והשנה זה יהיה אתגר גדול שיצטרכו לפתור. למשל כשצופים באירוע ספורט אין סנכרון בזמן אמת.
  • התעצמות הפרסום בווידאו אונליין והתפקיד של פרסום פרוגרמטי בתוכועפ"י eMarketer, 10 מיליארד דולר יושקעו השנה בפרסום וידאו בדיגיטל בארה"ב. עפ"י Magna Global, הנתח של פרסום פרוגרמטי יעמוד על 3 מיליארד דולר מכלל תקציב זה. ברור שמפרסמים מיתוגיים מאוד אוהבים את הפרסום באונליין וידאו ואין ספק שנראה יותר ויותר תקציבים מופנים לשם. רשתות הטלוויזיה יצטרכו לספק מענה למפרסמים שרוצים לקבל גם בטלוויזיה את הדאטה שהם מקבלים מפרסום באינטרנט.
לפודקאסט המלא

26 באוקטובר 2015

ארטימדיה לא עוצרת: ערוץ 10 מצטרף לרשת הישראלית לפרסום פרוגרמטי בוידאו

גם צופי ערוץ 10 באינטרנט יונגשו למפרסמים באמצעות הפלטפורמה של ארטימדיה לפרסום חכם בוידאו 

נחתם הסכם שיתוף פעולה בין חברת ארטימדיה (artimedia), מובילה בפיתוח טכנולוגיות פרסום מתקדמות בוידאו, וערוץ 10 המפעיל את נענע10, אחד מאתרי התוכן המובילים בישראל המשדר תכנים טלוויזיוניים במתכונת לייב ו-VOD.

ההסכם יאפשר למפרסמי וידאו לרכוש צופי אינטרנט מפולחים בתכנים טלוויזיוניים איכותיים מבית ערוץ 10 הכוללים את מיטב תוכניות וסדרות הטלוויזיה הפופולריות של הערוץ כדוגמת גיא פינס, גב האומה, המקור וכו', כמו גם תוכניות ומהדורות של חדשות 10, תכני וידאו המופקים עצמאית ע"י האתר ועוד.

במסגרת השת"פ, כל מלאי הוידאו של ערוץ 10 בדסקטופ ובמובייל ינוהל וימכר אוטומטית באמצעות רשת הפרסום של ארטימדיה לפרסום פרוגרמטי בתכני וידאו. ההסכם כולל הנגשת דאטה על גולשי נענע10 למפרסמים ומשרדי פרסום אשר יוכלו לרכוש צפיות בזמן אמת, בשיטת Bidding או Guaranteed, דרך ממשק אינטרנטי מתקדם לניהול, מדידה ואופטימיזציה של קמפיינים בוידאו.

בשנה האחרונה הצטרפו כל שחקני התוכן המובילים באינטרנט הישראלי - בכללם וואלה!NEWS, ynet, mako, גלובס וספורט5 - לרשת הפרסומית של ארטימדיה. הרשת מנגישה למפרסמים את המלאי הגדול ביותר של צפיות וידאו עם כיסוי של כ-85% מהצופים במדיית פרימיום באינטרנט הישראלי, בשילוב פורמטים פרסומיים חכמים ויכולות טרגוט מתקדמות. כך למעשה, המפרסמים מגיעים לקהלים הרלוונטיים ביותר על פני מספר רב של אתרים ומכשירי קצה ובמקביל חוסכים כסף על חשיפות עודפות עם אפשרות שליטה על כמות ההגשות פר יוניק ברשת (C/F).

יואב הלדמן, משנה למנכ"ל ערוץ 10 ומנכ"ל נענע10: "הביקושים לפרסום בתכני פרימיום בדיגיטל הולכים וגדלים יחד עם היכולת הטכנולוגית לייצר קשר ישיר עם הצופה באמצעות דאטה. באמצעות ארטימדיה קהל המפרסמים בישראל יקבל חוויית פרסום אופטימלית בתכני הערוץ בדיגיטל עם כלי טרגוט משופרים ויכולות פילוח מתקדמות".

ד"ר עופר מילר, מייסד ומנכ"ל ארטימדיה: "אנו גאים להוסיף את תכני ערוץ 10, באמצעות נענע10, למהלך להנגשת תכני הפרימיום באינטרנט הישראלי לפרסום פרוגרמטי בוידאו. המטרה היא לבנות, יחד עם שחקני התוכן המובילים בישראל, פלטפורמה אחת לפרסום וידאו חוצה מסכים, שתאפשר למותגים לדבר רק עם הצרכנים הרלוונטיים ולסנכרן בזמן אמת בין הקמפיין שרץ בטלוויזיה לדיגיטל".

8 באוקטובר 2015

5 רשמים משבוע הפרסום בניו-יורק

בשבוע שעבר התקיים כנס הפרסום השנתי בניו-יורק. להלן רשמיו של האנליסט וויל ריצ'מונד מהדיונים שהתקיימו בנושא פרסום וידאו:

1.   מדידה ודאטה בעדיפות ראשונה. זה לא מוגזם להגיד שנושא המדידה והדאטה עלה בכל דיון ודיון. מדידה הוזכרה בעיקר בהקשר שלתעשיות הטלוויזיה והוידאו אין אחיזה מספקת בצפייה הכוללת ולכן מאבדות נתח גדול מהכנסות הפרסום. באופן אירוני, דאטה מאפשר ליצרני התוכן והמפרסמים לדעת יותר על הצופים ואיך לטרגט אותם הרבה יותר טוב מבעבר, במיוחד באמצעות פרסום פרוגרמטיתובנות המופקות באמצעות דאטה יובילו בקרוב כל היבט בתעשיית הוידאו. מאז שאני זוכר, "תוכן הוא המלך" היה האימרה של התעשיה. אבל עכשיו דאטה מסתמנת כמלך האמיתי. 
2.   תעשיית התוכן תחרותית מאי פעם. עוד נושא שדובר בכל מקום, היה החשש שכמות התוכן שנוצרת היא הגדולה ביותר אי פעם, כך שנהיה הרבה יותר קשה לפרוץ ולמשוך את תשומת ליבו של הצופה. לא מדובר רק בסדרות מתוסרטות (אשר נמצאות ברמת שיא), אלא בתוכניות אינטרנט קצרות, קליפים, תכני גולשים, תכני נייטיב פרסומיים, בידור ממותג והרשימה עוד ארוכה. מעולם לא היה יותר וידאו שנוצר בהיסטוריה האנושית. וככל שיש יותר שפע, כך גם קשה יותר לקבל החזר על ההשקעה בתוכן. 
3.   זאת רק ההתחלה. במובנים מסוימים, זה כאילו האינטרנט רק עכשיו נפתח לתעשיית הטלוויזיה והוידאו. המאסה הקריטית של בתים המחוברים לפס רחב וטריליוני מכשירי הקצה (טלוויזיות חכמות, סמארטפונים, טאבלטים וכו') עם חיבור אינטרנטי, כולל שלל מתחרים ומודלים עסקיים, יצרו סערה מושלמת לכאוס. "אנחנו עדיין לא יודעים... צריך לבדוק ולהתנסות" אלו משפטים שנשמעו שוב ושוב. כולם מנסים דברים שונים כדי לראות מה תופס את הקהל ומה לא. הפחד מחוסר מעש שולט. 
4.   מדיה חברתית ועליית הפלטפורמות הדיגיטליות. עוד נושא גדול שדובר היה התפקיד המשפיע והגובר של המדיה החברתית והפלטפורמות הדיגיטליות (כדוגמת פייסבוק, אינסטגרם, סנפצ'אט, גוגל, אפל, אמזון וכו') במונחים של קידום, הפצה והפקת רווחים, במיוחד לקהלים צעירים יותר. נזרקו הרבה פיסות מידע כמו כמה טראפיק מייצר סרטון וידאו בפייסבוק. יש קונצנזוס בכל התעשיה לגבי העובדה שפלטפורמות אלו משנות את חוקי המשחק. 
5.   חוסמי פרסומות הם האויב #1. חסימת פרסומות היתה נושא מרכזי בדיונים לאור ההחלטה של אפל לתמוך בחוסמי פרסומות ב-IOS9. עם זאת, היו תגובות רבות על כך שפרסום לא רלוונטי או אגרסיבי מדי הגביר את האנטגוניזם של המשתמשים לפרסום והעלה את העניין שלהם בחוסמי פרסומות. נושא זה מתחבר לחשיבות הדאטה ושיפור הטרגוטים באמצעות פרסום פרוגרמטי, כדרך להתחבר מחדש למשתמשים עם פרסום הרלוונטי והמתאים להם. בנוסף, יש עניין מוגבר בפרסום באמצעות נייטיב וידאו כדרך לעקוף את חוסמי הפרסומות.  

27 באוגוסט 2015

פרוגרמטי זה הדיגיטל החדש: איך זה עובד, מה היתרונות ומי צריך את זה?

אפרת אחימאיר, ADMNGR
כולם מדברים על זה, ותודו שגם אתם רוצים להבין על מה מדברים. אפרת אחימאיר עושה לכם היכרות מלאה עם עולם הפרסום הפרוגרמטי. מה, למה, איך ולמי?

כבר שנים שכולם מדברים על חברות מדיה, קוני מדיה, מנהלי מדיה. שוק הפרסום תר בימים אלו אחר כישרונות בעלי ניסיון ברכישת מדיה וניהולה, כאלו שיודעים לקחת את המסרים השיווקיים של המפרסמים ולהנגיש אותם בצורה החכמה והיעילה ביותר לקהל היעד המתאים.

אם הם באמת יודעים את העבודה, הם לא אמורים להציע לכם (בין אם אתם לקוחות ובין אם אתם משרד פרסום הרוכש את שירותיהם) לנהל את הקמפיין שלכם "רק" מחשבון הפייסבוק העסקי שלהם או מחשבון האד וורדס שפתחו. הם (בתקווה!) יציעו לכם לנהל את הקמפיין במערכת הגשה חכמה שהם שולטים בה, ולקנות את המדיה לא רק בשיטה "של פעם", "המסורתית" - דרך אנשי מכירות בטלפון או במייל - אלא בצורה פרוגרמטית. כן, הבאזז וורד החדשה הזו שנזרקת לאחרונה במסדרונות של מי שכבר התכונן לבאות, מה היא בעצם אומרת?


מדיה פרוגרמטית - איך זה עובד?

פרסום פרוגרמטי הוא למעשה טכנולוגיה מבוססת RTB - real time bidding. טכנולוגיה זו מאפשרת לאתרים ולמפרסמים להשתתף בזירת מסחר בה הם יכולים למכור ולקנות שטחי פרסום ולהגיע לקהל יעד מטורגט וממוקד, וכל זה בזמן אמת, ממש כמו בבורסה שכולנו מכירים.

המוכרים מקצים שטחי פרסום למכירה, מחליטים מה ה-FLOOR PRICE (=מחיר מינימום למכירה). הקונים בוחרים מה הם רוצים (או לא רוצים) לקנות ושמים BID (=מחיר מקסימום אותו הם מוכנים לשלם) ובבורסה כמו בבורסה, מתקיימת זירה בה הזכייה (או האי-זכיה) בזמן אמת: המפרסם ששם BID נמוך מה-FLOOR PRICE > יוצא מהתחרות. מי שהסכים לשלם הכי הרבה מבין כל הנותרים (ועונה על הצרכים הנדרשים) > זוכה בחשיפה > הפרסום עולה באתר, וכך הלאה.

כמפרסמים - מה זה נותן לנו?

1. שליטה ודינמיות: בקנייה הפרוגרמטית המפרסם יכול להתחרות על קניית מדיה מבלי להתקשר, להתחנן או לשלוח פקס לאנשי המכירות באתרים. הוא עולה באופן מיידי וסוחר במדיה לפי החלטתו ושליטתו הבלעדית.

2. מילת הקסם - דאטה: קניית מדיה פרוגרמטית מאפשרת למפרסם לעלות במספר מקומות במקביל, בכלי הגשה שונים ומגוונים ולצבוע קהל יעד רלבנטי שנשמר אצלו ומעניקה לו את האפשרות להגיש מסר פרסומי נוסף במסגרת אותו קמפיין או במסגרת קמפיין אחר המתאים לאותו הקהל.

3. עלויות: במקום לקבל מחיר FIX מאתר גדול על מיליון חשיפות, ניתן להשיג את אותה חשיפה בעלות נמוכה בהרבה ולהופיע במספר אתרים במקביל (לפזר את הביצים שלנו) במקום להתחייב לאתר אחד בלבד.

4. אופטימיזציה: קנייה פרוגרמטית מאפשרת לנו לבצע אופטימיזציה טובה יותר ולמעשה לדעת בכל רגע נתון - איזה כלי באיזה אתר משיג את המטרה שלי ביעילות ובמחיר הטוב ביותר.

בסופו של דבר, כשבוחנים את הסיבות לעבוד עם מערכת הגשה, היתרון הגדול הוא טכנולוגיה מתקדמת, דאטה והיכולת לקבל הרבה יותר על כל דולר (או שקל) שהושקע.

אז איך מתחילים לקנות? מערכות הגשה - תכירו

כשחקנים פעילים בשוק הפרסום בארץ, אנחנו הרבה פעמים נחשפים ומקבלים את בשורות השוק הבינלאומי ומנסים להתעלם, להמשיך בשלנו. אנחנו הרי יודעים הכי טוב, בעולם. "השוק הולך ל..." , "בעתיד לא יהיה X אלא...", "לא יכול להיות הרי שהכל יהיה אוטומטי, לא?" אז דווקא כן. לפחות הרוב.

ב-2010 הדיבור על מערכות הגשה למפרסמים היה זר: מערכות הגשה נחשבו מתאימות רק לאתרים שניהלו את מלאי הפרסומות והעלאת קמפיינים. היו מספר חברות מדיה חלוצות ו"אמיצות" שניסו, בדקו ואף שכנעו חלק מהמפרסמים להשתמש - ואפילו רק לחשוב על - להגיש קמפיין במערכת.

גבות הורמו, הרבה ספק וספקולציות. "למה צריך? מה זה יתן לי?" "אני עובד/ת יפה גם בלי, לא תודה". המשרדים וחברות המדיה אט אט הבינו את הצורך, ראו מה קורה בעולם ולפעמים הדרישה גם הגיעה ממפרסמים שקיבלו את הדרישה כהנחתה מסניפים/קולגות בחו"ל. כל אלו לחצו ולא ויתרו ויצרו מעגל מפרסמים מתקדם וטכנולוגי יותר, שהגיש קמפיינים במערכות הגשה. היום, 2015, אפשר לומר שהרוב כבר שם. במערכות ההגשה כמובן.

בין supply ל-demand: מערכות ההגשה למפרסמים

מערכת הגשה (ad server) הינה מערכת לניהול והגשת קמפיינים. היא בעצם המתווך בין מפרסם לאתרים, בין supply ל-demand. "פרוגרמטי", "בורסה", זוכרים? בשוק קיים מספר רב של מערכות, כאשר רובן תומכות בכל פורמט פרסום, חלקן מתמקדות בנישה מסוימת ומיועדות רק לפרסום בוידאו, מובייל וכו'.

מלבד נושא קניית המדיה בזמן אמת, מערכות ההגשה מאפשרות למפרסם לנהל טוב בהרבה את הקמפיינים שלו עבור לקוחותיו. הנה כל היתרונות:

1. שליטה ושקיפות: ללא מערכת, המפרסם תלוי בדחות שמספקים לו האתרים. בנוסף, כמפרסמים עם מערכת הגשה, אתם מעניקים ללקוח שלכם אפשרות לקבל פריסת מדיה יצירתית, רב גונית ומבצעים עבורם אופטימיזציה יעילה וטובה יותר.

2. דוחות: דשבורד ודוחות אודות הפעילות, פר כלי פרסום, קריאייטיב, מדינה ופילוחים נוספים.

3. שליטה: אין צורך להעביר לאתרים באנרים בגדלים מסוימים. העלאת הבאנרים נעשית ישירות למערכת, כך גם ביצוע שינויים מבלי לערב את האתרים (החלפת קריאייטיב, עמוד נחיתה וכו').

4. פיקסלים וצביעת גולשים: מעקב אחר פעילות גולשים בעמודי הנחיתה, צביעת גולשים ויצירת DATA במערכת עבור קמפיינים נוספים ואף SHARING בין מפרסמים באותו ורטיקל.

5. שליטה בחשיפה: רוב מערכות ההגשה מאפשרות למפרסם להחליט כמה פעמים הוא רוצה שגולש אחד ייחשף במקסימום לקריאייטיב מסוים, וגם על סמך פעילות קודמת שנצבעה ע"י אותו גולש = ריטרגטינג (דבר שאינו מתאפשר בקנייה "המסורתית").

6. RICH MEDIA והגשת פרסום אינטראקטיבי

אז כן, בהחלט התקדמנו. אבל - הדרך עוד ארוכה. הרבה לקוחות בינוניים וגדולים עם תקציבי מדיה לא מבוטלים, שאין להם קולגות בחו"ל, עדיין עדיין לא עובדים עם מערכות הגשה ועדיין רוכשים את המדיה שלהם בצורה "הרגילה". גם מקרב משרדי הדיגיטל שכן הביאו את הבשורה, יש כאלו שטרם הפנימו את השינוי המתבקש בעולם רכש המדיה. תתעוררו חברות וחברים, פרוגרמטי זה הדיגיטל החדש!

הכותבת, אפרת אחימאיר, היא מומחית לטכנולוגיות פרסום והבעלים של חברת ADMNGR